אלוהים והקורונה

יש כאלו שאצלם אין קורונה, אם אלו קבוצות אנרכיסטיות מצדה השמאלי של המפה, ואם קבוצות מסויימות בציבור החרדי שאצלן "אין קורונה בעולם כלל". ישנם ויכוחים גם בין אנשי המקצוע על מידת החומרה של הוירוס, אולם כל גורם שיש לו מעט אחריות יודע שאי אפשר לשחק עם מציאות ושצריך להתמודד איתה ולהישמר מפניה. הקבוצות שמתעלמות מהקורונה נמצאות יחסית בשולי החברה וזה מה שמאפשר להן לחמוק מתודעת האחריות, או אפילו להתריס נגדה.

אך קשה להתעלם מהתחושה, שאותן קבוצות דתיות-חרדיות (שאינני מכליל את כולם בה, רוב הציבור החרדי שומר על הנהלים לא פחות מציבורים אחרים) ש"מצפצפות" על הנהלים, עושות זאת כביכול מכוח האמונה והדת, כמו אלוקים נותן להם את הביטחון שהכל יהיה בסדר, וסדרי העולם המתערערים, הכלכלה הצונחת, מאות אלפי המובטלים, מערכת הבריאות הקורסת, אלו לא באמת משנים, לא חשובים כל כך, מה שרלוונטי זה בעיקר אלוקים, או נכון יותר: האופן שבו רגילים לחשוב עליו. החיים האמיתיים זה מה שעושים בתוך המרחב הדתי, מתפללים, לומדים, מקיימים שגרת חיים דתית, מה שקורה בעולם "בחוץ" פחות רלוונטי, ולכן גם פחות קיים.

ואני שואל את עצמי, האם אמונה מהסוג הזה היא אמונה משכנעת? האם זהו האלוקים שאני מאמין בו? האם אמונה מסוג זה יכולה להיות קונצנזוס בעם שלנו? האם אמונה כזו היא מתכון לבריאות ושפיות או שמא להיפך חלילה?

זה נכון, שאמונה באלוקים עשויה לטעת בנו ביטחון, ידיעה שכאשר נעשה את הנכון והישר יהיה לנו טוב יותר, אמונה באלוקים אכן עשויה לשחרר אותנו מפחדים מיותרים ומדאגת יתר, ואני כמאמין סבור שזה לא רק עניין פסיכולוגי אלא ממשי, הקב"ה באמת נוכח בעולם באופן נסתר וההליכה איתו ובדרכו אכן נותנת ביטחון אמיתי.

חיי אמונה אלו חיים שיש בהם אמון מאוד עמוק ויציב בחיים, במשמעות, בטוב שבעולם, חיי אמונה אמורים להעצים בנו את הרצון להרבות טוב בעולם, את הרצון לפעול לא למען עצמנו אלא למען הכל, להיות נאמנים לקרובים אלינו ולהישמר מדרכים עקלקלות בחיינו ואני סבור שהאמונה אכן מעניקה את האיכויות האלו, בעיקר כשהיא נכונה ומדויקת ולא משמשת כשופר לרעיונות, או כהצדקה להתבצרות בדעות מסוימות.

אבל האמונה שתיארתי קודם דומה שהיא ממש לא כזו, היא דומה יותר לעיוורון, או לאי היכולת לראות שום דבר מעבר לד' אמותיך ולתפיסת העולם שלך, ואולי אפילו סוג של שימוש לא מדויק באמונה בלא לשים לב בכדי להצדיק את העיוורון הזה. הצדקה שגם נותנת פתחון פה משמעותי מאוד לאתאיסט.

איני בא לשפוט אף אחד, מטרתי כאן היא הניסיון לזקק את האמונה שלנו, לפעמים יש גבול דק מאוד בין אמונה אמיתית שמגבירה את האמון שלנו בעולם ומרבה טוב, לבין עיוורון אל מול המציאות ואמונה עיקשת בדעות הקדומות שלנו, אך הפער ביניהם הוא כפער בין האור לחושך

תקותי שהאלוהים שלנו לא יהיה בדמותו של פרופ' לס..

תגובה אחת על “אלוהים והקורונה

  1. אכן, לעיתים עלולה להיות נטיה להשתמש באלוקים בתור ״אשראי״ כדי לעשות מה בא.
    אבל האלוקים שאנחנו באמת מחפשים, הוא כזה שיעזור לנו לראות ולהבין את העולם טוב יותר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

יצירת אתר אינטרנט בעזרת WordPress.com
להתחיל
%d בלוגרים אהבו את זה: